להתעדכן בכיף

מתעניינים באימון אישי? קבלו מידע וסרטונים חינם ישירות למייל. השאירו כתובת אי-מייל עכשיו!


* בלחיצה על כפתור 'שלח' אני מאשר\ת קבלת דוא"ל

יצירת קשר

מתלבטים? לא יודעים איך להמשיך מכאן? השאירו פרטים עכשיו ואחזור אליכם בהקדם לשיחת הכרות ללא התחייבות!



cap
אימון אישי סרטים

אימון קוגניטיבי

אימון קוגניטיבי נשען על הרעיון כי יש הליכי מחשבה מודעים או תת מודעים המשפיעים ישירות על ההתנהגות. באימון קוגניטיבי נבחן את ההתנהגות קודם כל. האם היא מקדמת את המתאמן לעבר מטרתו או מעכבת אותו? תוך כדי בחינת הפעולות עצמם נוכל לעקוב אחרי ההליכים המחשבתיים שמובילים את הפעולות ויוצרים התנהגות אפקטיבית. הגישה העומדת מאחורי העבודה הקוגניטיבית היא שתוצאות בחיים מגיעות על ידי ההתנהגות והפעולות שלנו, ולכן אימון קוגניטיבי יכול לשחרר חסמים ולהביא לתוצאות.

כאשר המתאמן יכול לבחון את פעולותיו מול עיין חיצונית של מאמן, הוא יוכל להבחין ולנתח בקלות הליכי מחשבה שמובילים לפעילות מסוימת ולזהות מחשבות המובילות להתנהגות מעכבת.

איך אימון קוגניטיבי מביא תוצאות אפקטיביות?

כולנו מכירים מצבים של אנשים הנמצאים שנים בטיפול פסיכולוגי על בסיס פסיכותראפיה ובכל זאת חוזרים שוב ושוב למצבים בגינם הגיעו לטיפול. אומנם טיפול פסיכוטראפי עוזר לאדם להבין את הליכי המחשבה שלו, אבל ברגע שנדרשת פעולה, אותם מחשבות חוסמות מכריעות למרות ההכרה בהם. הרעיון של אימון קוגניטיבי קיים כבר שנים בקרב פסיכולוגים התומכים בגישה ההתנהגותית (הסבר בהמשך) אבל בהתאם לעקרונות עבודת הפסיכולוג- הוא אינו יכול ללוות את המטופל ברמה היומיות. 'מתאמן' במסגרת אימון קוגניטיבי, בניגוד ל'מטופל' – יתרגל פעולות במסגרת המודעות החדשה שהוא רוכש. אימון קוגניטיבי בהחלט יכול לבוא במקביל לטיפול פסיכולוגי קלאסי. אולם אין חובה למתאמן במסגרת אימון קוגניטיבי להיות בטיפול. אימון קוגניטיבי לא בא לרפא מתאמן, אלא לייצר התנהגות מנצחת בהתאם לציפיות ומטרות המתאמן.

איך נולד אימון קוגנטיבי?

זיגמונד פרוייד, אבי הפסיכותראפיה היה הראשון שקישר באופן רשמי את ההתנהגות ואת הלך הרוח שלנו לתת מודע ולחוויות מהעבר וייצר מסגרת טיפולית שאפשרה למטופלים להכיר בהליכי תת המודע שלהם. אם עד תקופתו דיכאונות היו נחשבים למחלת נפש שזוהתה עם מבנה המוח וטופלה באמצעים רדיקליים, כגון מכות חשמל או דנה את הלוקים בדיכאון לאשפוז לכל חייהם, הרי שהמסגרת הפסיכוטראפית אפשרה ללא מעט מהמטופלים לצאת מהדיכאון. עם הזמן, לא מעט מטפלים הבינו כי בשיחות אין די. לעיתים הריפוי מדיכאון היה זמני עקב התעלות רוח במהלך תקופת הטיפול, אלא שבפועל- מצבם של רבים מהמטופלים לא הוטב מלבד ההרגשה. כתוצאה מכך נולדה התיאוריה ההתנהגותית, ששמה את תשומת הלב על התנהגות המטופל ולא על הרגשות. שיטה זאת הופעלה בהצלחה על תלמידי מוסדות לעבריינים צעירים, למשל. אלא שעם הזמן נתגלה שאומנם התנהגותם במסגרת המוסד השתפרה, חלקם אף השתקמו, אבל גם חלק מאילו שהיו חניכים למופת במוסדות, חזרו בדיוק לאותם פשעים ואף חמורים יותר ברגע שהשתחררו. נדרשה פעולה נוספת ,וכך נולד הרעיון של אימון קוגניטיבי. התייחסות לפעולות ורגשות במקביל ולא כיחידות נפרדות. הרעיון של אימון נולד, למעשה, הרבה לפני ההגדרה של 'מאמנים אישיים', עם עלייתה של הפסיכולוגיה ההתנהגותית והפכה למסגרת אימון קוגניטיבי של ממש כאשר מטפלים ומדריכים הפנימו דרכי עבודה של מודעות להשפעת מחשבות ורגשות על פעולות ודפוסים חוזרים.

אימון קוגניטיבי כיום

לא צריך להיות נער עבריין או בדיכאון קליני כדי ליהנות מתוצאות של אימון קוגניטיבי. כיום כל מתאמן המבקש תוצאות בחייו עובר תהליך קוגנטיבי כלשהוא במהלך האימון. כאשר באימון אנחנו לומדים לזהות חסמים – זהו פתח לאימון קוגניטיבי. כאשר אנחנו מזהים התנהגות מעכבת ולומדים למנוע אותה- זהו אימון קוגניטיבי.

מאמרים נוספים